בכל המדינות ישנה מגמה של עליה בסך כל שיעור הניתוחים הקיסריים בשל הבטיחות העולה בפרוצדורה זו והן בשל הרחבת האינדיקציות לנקיטה בדרך זו. באיטליה, למשל, בה שיעורי הלידות בניתוח קיסרי מאד גבוהים, שיעור הניתוחים עלה מ1990 עד 2004 מ20% לקרוב ל40%. לעומת זאת בהולנד, שבה יש נטיה גדולה ללידה טבעית וללידות בית, שיעור הניתוחים עומד על כ11% (לעומת 7% לערך ב1990). בארה"ב שיעור הניתוחים עלה בתקופה הנדונה מ22% ליותר מ29%, בגרמניה מ15% לערך לכ22% ובאנגליה מכ12% ללמעלה מ20%.
שיעור הניתוחים הקיסריים לפי דרישת היולדת בארה"ב הוא 2.5% מכלל הלידות, שזה 8-10% מכלל הניתוחים הקיסריים.
באיטליה נמצא כי אחד הגורמים לעליה בביצוע ניתוחים קיסריים הוא עליה בדרישה האמהית. (מ4.5% מכלל הניתוחים הקיסריים בשנת 1996 ל6.4% בשנת 2000).
כמה גורמים משפיעים על האשה לבחור בניתוח, חלקם רפואיים וחלקם פסיכולוגיים, וכדלקמן:
- חשש לשלום העובר והמידע על מצוקה עוברית שיכול להתגלות במהלך לידה וגינלית.
- פחד כללי מפני תהליך הלידה ומכאבים הנלווים לתהליך זה הקיים בנשים שזהו הריון
ראשון עבורן. - חשש של נשים אשר עברו לידה טראומטית בהריונות קודמים שנבעו הן עקב לידה
מסובכת והן מיחס בלתי אוהד מצד הצוות הרפואי. - פחד מהסיכונים של לידה וגינלית.
- פחד מלידה מכשירנית מסובכת וכואבת.
- נוחות גדולה קיימת בתכנון וידיעת מועד הלידה מראש שיכולה להוות פיתוי רב לנשות
קריירה.
שיעור ההסכמה לבצע ניתוח קיסרי לבקשת היולדת בקרב רופאים:
ארה"ב- 85%, בבריטניה- 79%, גרמניה 75%, בהולנד 22%, צרפת 18% וספרד 15%.
לעומת שיעורים גבוהים אלה, מענין לציין כי רק 10%-30% מן הרופאים אמרו שהיו בוחרים לבצע ניתוח קיסרי לעצמן או לבת זוגם.
ההסכמה ליילד בניתוחים קיסריים היתה גבוהה בקרב רופאים גברים לעומת רופאות, וכן גבוהה יותר בבתי חולים אוניברסיטאיים.
הסיבות השכיחות להסכמת הרופאים לניתוח קיסרי הן כיבוד בקשתה של היולדת ופחד מתביעות משפטיות אפשריות.
המצב בישראל
שיעור סך כל הניתוחים הקיסריים עלה מ12.1% ב1995 ל18.2% ב2004. 4% מכלל הניתוחים נעשים לפי בקשת היולדת, וככל הנראה גם עוד 6% מבין הניתוחים החוזרים (לאחר לידה קודמת בניתוח קיסרי).
במחקר שנערך ביחידה לחקר בריאות האשה והילד במכון גרטנר בשיתוף עם החטיבה לגניקולוגיה ומיילדות בביה"ח שיבא, נמצא כי לקראת שנת 2000-2001 הוכפל כמעט אחוז הנשים שנותחו ללא אינדיקציה רפואית והגיע ליותר מ4% מכלל הלידות.
מבחינת המשתנים הסוציו-דמוגרפיים, נמצא כי דרישה אימהית לניתוח קיסרי מאפיינת נשים "לא נשואות" שילדו בגיל מבוגר.
חשוב להדגיש כי הקבוצה של יולדות שנותחו ללא אינדיקציה רפואית ו/או גורמי סיכון רשומים אינה זהה בהכרח לניתוחים שבוצעו לפי דרישת היולדת, אך בהיעדר רישום מסודר לסיבת הניתוח – ההתייחסות היא לבסיס הנתונים האמור.
השאלות האתיות
- מי צריך לממן את העלויות היתרות של ניתוח לעומת לידה רגילה?
- לאן זה יכול להידרדר? – מצד אחד, "נשים קוראות ללדת" טוענות שמגיע מימון גם ללידות בית; מן הצד השני, זה יכול להוביל לדרישה של מטופלים לפרוצדורות נוספות ללא אינדיקציה, וכיו"ב.
- איפה כן ואיפה לא? – יש בתי חולים שבהם מוכנים לבצע ניתוחים קיסריים לפי דרישת היולדת, ויש אחרים שבהם קיימת מדיניות נחרצת שלא להסכים לכך.
- בעיה פסיכולוגית – מי צריך לטפל? במקרים שבהם הסיבה לדרישה נעוצה בגורם פסיכולוגי, יש מקום להתערבות מקצועית בתחום זה, וניתוח אינו בהכרח התשובה לבעיה.
הסוגיות האתיות המצריכות התייחסות
- זכות האשה לאוטונומיה על גופה ועל לידתה
- האוטונומיה של האישה – מול האוטונומיה של הרופא
- המשקל של עמדת הרופא
- יחסי גומלין בין רופא למטופלת
- הגדרת לידה כטיפול רפואי
הערכת הנטל לפרט ולמערכת הבריאות, הנגרם בשל ניתוחים קיסריים "לפי דרישת האישה" וללא אינדיקציה רפואית:
- הערכת שיעור התופעה בישראל
- בחינת מאפייני הנשים המבקשות CS והמניעים לבקשות
- תיעוד ההשלכות הרפואיות והכלכליות למערכת הבריאות
גב' שרהלי גלסר דיברה על ההיבטים הפסיכו-סוציאליים של הנושא.
הסיבות לבקשה לניתוח קיסרי בהיעדר אינדיקציה רפואית מתחלקות לשלוש קבוצות:
סיבות להימנעות מלידה וגינאלית (“avoidance”)
- פחד מכאב
- חרדה מפני היעדר תמיכה במהלך הלידה
- דאגה לפגיעה בבריאות היילוד
- דאגה לבריאות/איכות חיים של האם (חיי מין)
- חשש מפגיעה ברצפת האגן (דליפת שתן וכד')
- חשש מפגיעה באברי המין שלה
- פחד מבדיקה ואגינלית (vaginismus)
- פחד בשל סיפור/ים על לידה טראומטית
- פחד בשל לידה טראומטית שעברה בעבר (- טראומטית לפי תפיסתה הסובייקטיבית של האשה)
- פחד בשל טראומה אחרת בעברה
- פחד מאיבוד שליטה על גופה בעת הלידה
- פחד ממות היילוד
- פחד ממות של עצמה
- פחד מללדת – tocophobia
סיבות לבחירת ניתוח קיסרי ( “approach”)
- נוחיות בתכנון מועד הלידה
- נוחיות בבחירת הרופא
- דעה רווחת שניתוח קיסרי טוב יותר לבריאות האשה ו/או היילוד
- השפעת/חיקוי סלבריטיות – glamorous
סיבות של הרופא
- חשש לפגיעה באשה או בעובר
- חשש לגרימת דליפת שתן או צואה
- התחשבות בדאגות של האשה
- פרשנות לא נכונה של כוונות האשה
- נוחיות המטופלת
- נוחיות הרופא
- חשש מתביעה משפטית
- חישוב כלכלי